<h1>הגהות שערי דורא סימן ל"ח</h1>
<h2>דף צז.</h2>
והא לך הפסק שפסק אבי העזרי בספרו נראה שאם נמלח איסור והיתר ביחד כגון חלב ובשר הבשר צריך קליפה במקום שידוע שנגע בחלב וצריך להעמיק בקליפתו יותר ממה שהוא קולף אם מלח בשר נבילה כחושה עם בשר כשירה שהחלב נבלע בה טפי ולא שייך למימר בעידנא דפלט לא בלע אלא גבי דם והכל לפי אומד הדעת כמה שראוי לבלוע בתוכו יקלוף ולא אמרי' כל החתיכה אסורה ולא די בקליפה דמליח כרותח דצלי ואמרי' בצלי דחלב מפעפע כדאמרי' גבי גדי שצלאו בחלבו כו' זה אינו דהא פריך עלה גדי שצלאו בחלבו קולף ואוכל עד שמגיע לחלבו ומשני ההוא כחוש הוה. וא"כ קולף ואוכל עד שמגיע לחלבו דקאמר פירש שנוכל לשער עד היכן מפעפע החלב לפי מיעוטו. וכן במליחה לא בעי אלא כדי קליפה. והא דאמר אסור למיכל מיניה אפי' מריש אוניה היינו כגון שהחלב הוא מרובה והוא מפעפע ונוטף אף מן האוזן כשהי' נצלה אצל האש וכן פי' רש"י אדמשני א)כוליא בחלבה הוי ושריא משום ב)דמפסיק קרומא בינייהו ולא קשה כלל לרב הונא דאמר התם אפילו מריש אוניה דהתם טעמא משום דאפשר לפעפע והא דשרי ר' יוחנן משום קרומא דמפסיק וכל שכן במליחת בשר עם חלב שאין לאסור את כולו אלא לפי אומד פיפועו שהוא דבר מועט ויקלוף מעט והאריך מאוד אבי העזרי ונלאתי לכתוב הכל. ופירש רבינו אבי העזרי דאפילו חלב הרבה במליחה הרי הוא כחלב מעט בצלייה דאינו מפעפע כולי האי במליחה כמו בצלי דמליחה וצלייה אינם שוים בכל מקום (דהא לגבי ריחא אם מלתא היא אם לאו לצלייה יש ריחא ולמליחה אין ריחא) (ס"א דהא לגבי ריחא אם מלתא הוא אם לאו פליגי דוקא בצלייה אבל במליחה ליכא מאן דפליג דאין שום ריחא) הוא הדין לענין פיעפוע שניכר לעינים שמפעפע יותר בצלייה מן המליחה הלכך במליחה א"צ כ"א קליפה כדפרישית ואומר אבי העזרי דכל מה שפירש קבל מאביו רבינו יואל ומרבינו אליעזר ממיץ. וגם פירש דבמליחה או בצלי לא שייך ששים אלא כדי קליפה כפי אומד הדעת דבשלמא גבי בישול שהמים מוליכין אותו בכל התבשיל שייך ששים אבל במליחה או בצלייה שכל האיסור בצד אחד לא שייך אלא קליפה במקום שנגע ואם אין יודע מקומו יקלוף כל החתיכה. אעפ"י שפי' הרשב"ט (הוא חתנו של הראב"ן) הא דאסר רב הונא בחלב שמפעפע איירי שלא הי' שם ס' אבל אם הי' שם ס' מותר הכל וכן במליחה. אך רבינו יואל ורבינו אליעזר ממיץ פליגי דכל היכי דיש לתלות בצלי דמפעפע החלב מעבר לעבר כגון שיש שם חלב הרבה אסור כולו אפילו אם יש שם ששים דלא ידעינן לאיזה צד עבר החלב ולא מהני שאר חתיכות לבטל כמו שמהני בתבשיל שהמים מוליכין אותו בכולן התם שייך ששים ואם הוא כחוש אינו צריך כי אם קליפה גבי צלייה ומליחה ג)ומיהו ר"י הלבן פי' דמליחה בששים והביא ראי' מהנהו אטמהתא דאימלחו בגידא כו' (פי' הירך שיש בו גיד הנשה) ומסקנת אבי העזרי דחלב ובשר סגי בקליפה לפי אומד הדעת אפי' אי ליכא ס' ואי איכא טפי מששים אפילו הכי בעי קליפה אם ידוע מקום שנגע בה ואם אין ידוע מקום הנגיעה קולף הכל. ואני ראיתי מרבותי שמבטלין בששים וכן ד)ראיתי מעשה הרבה פעמים וכן פי' ראב"ן דחלב דאוסר בצלי דמפעפע אוסר נמי במליחה אם אין שם ששים בבשר לבטלו וכן ציר של נבילה אוסר אם אין שם ס' לבטלו. [שערי דורא הלכ' גדי שצלאו בחלבו סימן ל"ח]. א)0כוליא שאין בו חלב ונמלחה אם בשלו אותה עם שאר בשר התבשיל מותר ואין צריך ששים לשער אבל הכוליא משליכה לכלבים משום דרז"ל נהגו לצלותו כגון לונבי"ל אף כי הלונבי"ל מותר לבשל לכתחלה אבל כוליא בחלבה אם בשלו אותה עם שאר בשר אוסר את הבשר ואת התבשיל שנתבשל עמו וכ"ש הכוליא עצמה עכ"ל מהר"י טרושין. הכליות אסורין לבשלן בקדירה משום אל תטוש תורת אמך כלומר מנהג אבותינו תורה הוא והם נהגו שלא לבשלן אלא לצלותן רוקח. ב)0רב הונא בר יהודא אמר כוליא בחלבא הוה ושריא משום דמפסיק קרום. ונראה שגם כ"ק אוסר בכוליא שהחלב מובלע בקרום כדאמר לעיל תלתא קרמא הוי ומיהו בקליפה סגי דדבר מועט הוא ואינו מתפשט כל כך ואע"ג דר' יוחנן ממרט כל לובן הכוליא אין הלובן אוסר הכוליא וחומרא בעלמא שהי' מחמיר כדפירש"י לעיל אשר"י פגה"נ. ג)0ומיהו ר"י הלבן פי' דמליחה בששים כו' זה לשון א"ז גדול תשובת ר"י הלבן שהשיב במליחה בששים מהנהו אטהמתא לא פירש דבריו היטב. ונראה שזה טעמו שסובר כדברי הגאונים שפסקו הלכה כרב הונא וא"כ הני אטהמתא אמאי שרי אלא ע"כ משום דהוי שם ששים ודרב הונא בדליכא ס' עכ"ל. ד)0וכן ראיתי מעשה הרבה פעמים וכן קבלתי דהכי נהגינן לאסור במליחה עד ששים וכן לבטל בששים ולא בעי קליפה. ואע"ג דרבותינו טובא פליגו עליה הנהו דאזלינן בתרייהו ברוב דוכתין מ"מ כאן תפוש עיקר לשוויי' מליחה כבישול משום דמלתא דפסיקא הוא ולא צריכין לתת דברינו לשיעורין כמש"כ ראבי"ה שצריך להעמיק יותר בחלב השומן מבכחוש ודבר זה תליא בכל פעם באומד הדעת לפי הכחשתו ולפי שמנוניתו וזמנין דאתי לידי מכשול ולכך ראוי למסמך על בעל השערים שראה מעשה הרבה פעמים ומעשה רב אפילו יחיד נגד רבים כדאיתא פרק במה מדליקין מהרא"י ז"ל.
